מועדון 60+ פעילות לשנת תשע"ד

טיול לילה בדרך נוף הרי נפתלי 
צילם: דוד אלמן, וגם כתב: 
היה בכייף כרגיל, כולל חוויות בלתי צפויות (!) 
מי שלא היה, חבל. אל תפסידו את הטיולים הבאים - שווה!!!
נשמח להפגש שוב
תודה ענקית לעינת הבלתי נלאית ולתמר המובילה
מרים ודוד

טיול לילה בדרך נוף רמות נפתלי | 28.7.14



"חופשיים בלילה"..
פעילות לילה ב'עין חשק' - אחת מתוך ארבע, במסגרת מועדון 60+.



'מועדון 60+' חגג את תחילת הקיץ בבריכה במעין ברוך.
לקראת סוף יום חם, נפגשנו על שפת הבריכה (חלקנו גם קפץ למים) עם רוח בריזה נעימה.
מה היה?
אבטיח, סיפורים מעניינים, קצת שירה בציבור, ארוחה מפנקת ושיעור ריקוד של סלסה קובנית והופעת ריקוד קצרצרה ומקסימה.
איך היה? 
פשוט ערב נעים וכייף.
כל המרכיבים הנכונים היו: אנשים איכותיים ונחמדים שקצת מכירים אבל עדיין מסתקרנים, אוכל טוב ותוכן מאתגר.
כדאי לבוא בפעם הבאה?
אין מה להפסיד... לנסות... (גילנו שזה במקרים מסוימים מדבק)
מתי הפעם הבאה?
סדרה של 4 מפגשי לילה בטבע ביולי אוגוסט.
פרטים בקרוב...
עינת

מועדון 60+ פותח את הקיץ בבריכה של מעין ברוך 16.6.14

לאחר חזרתם של הגימלאים הצעירים מטיול בירדן, כתב לנו דוד את המכתב הבא:
"ל 60+ הגליליים שלום 
חשבתי לתומי שאחרי טיול כזה, מישהו בוודאי יכתוב... ולא היא. אז בלית ברירה אכתוב אני (חחחחח..........) 
יצאנו ביום א' האחרון, קבוצה של משוגעים תורנים למסע קצר לירדן במיקוד על פטרה. 
אטובוס, נהג, מדריך ושוטר ירדניים, ליוו אותנו במשך שלושת ימי המסע. 
וכשאני אומר "מסע" הכוונה אינה למובן השלילי אלא יותר עניין של Quest.
כשאני חושב על זה, לא פצחנו בשירה אפילו פעם אחת. כנראה שהיינו עסוקים מדי בלחוות את הריאליטי שהכנסנו עצמנו לתוכו.
ראליטי? כן! בהחלט! לי אין סבלנות יתר לצפות בריאליטי של אחרים וכאן אנחנו בתוך העניין עצמו. הנוף, האוירה, החברותא, 
ההנדסאות המופלאה של אותם אנשים קדומים, הנבטים, כל זה הרשים אותי במיוחד.
נלווה אלינו גם מדריך ישראלי, מנחם, שהידע שלו ממש עושה פלונטרים במוסכמות מדעיות. 
כל הסבר שלו מתחיל ב"אל תקחו את זה כתורה מסיני - זו בסה"כ התאוריה שאני דוגל בה".
הסברים מאד הגיוניים על ההיסטוריה, הארכאולוגיה, הגאולוגיה והגיאו-פוליטיקה, שפשוט זרמו מפיו ללא הרף.
אני בטראומה הגיונית. מצד אחד אין לי סבלנות להרצאות ולאחר כמה דקות אני מחפש לי תעסוקה כלשהי ומפסיק להקשיב.
מצד שני - אי אפשר שלא להתפעל מהיכולת ההנדסית של אותם נבטים.
אני לא מת על ארכיטקטורה, סה"כ בלוק קיר זה קיר ובלוק זה בלוק אבל לראות את המונומנטים שהם בנו - זה מערבב לי את כל המוסכמות שלי עם עצמי. 
ולמי שממש חייב לדעת בדיוק "מה עשינו ואיפוא היינו" אז ככה: 
יום א': הפסקת שרותים. מעבר שייח חוסיין, שרותים. אוטובוס ירדני, הפסקה בדיר-אללא (שרותים) 
מעבר היבוק (כן, איפוא שיעקב עיברת את שמו לישראל לאחר שהלך מכות עם המלאך), 
עצירה בעקבות הפגנה כלשהי, המשך להר-נבו, שרותים. ארוחת צהרים, שרותים. גשר על הארנון, 
פארק-דנה, נבי-מוסה, ארוחת ערב במלון. שרותים. לילה, נחירות עד הבקר. 
יום ב': השכמה. ארוחת בקר במלון ושרותים. אוטובוס לאתר פטרה. הליכה בקניון עד לאתר הכי מפורסם. סיבוב בכל האזור כולל טיפוס בהרבה מדרגות.
חזרה רגלית לכניסה. קניות. שרותים. אוטובוס. ארוחת צהריים ב-Petra Magic Restaurant. 
מאד לא אהבתי את הדג ונפטרתי מזה בשרותים כמובן. נסיעה לואדי-רם.
סיור ברכבי שטח בואדי-רם. המון חול. תה באוהל בדוואי ושרותים בשטח. המשך לעקבה. 
מעבר הגבול. ישראל. אילת. מלון קראון פלאזה. שרותים. ארוחת ערב ו.... שרותים. מופע אקרובטיקה/קסמים/ריקוד. היה בכייף אבל למה כזה ווליום?!
נחירות ליליה במלון. 
יום ג': אישית טיילתי עם המקלות כ-10 ק"מ ברחבי אילת על הבקר. שרותים. ארוחת בקר. שרותים. מקלחת. 
שחיה בבריכה. אמבטיה. אוטובוס לטרמינל. טיסה לשדה-דב.
אוטובוס צפונה. עצירה בג'יסר-א-זרקא. שרותים. ארוחת צהריים. סיור בכפר. אוטובוס הביתה. נחיתה בבית וסוף סוף שרותים מוכרים!! 
לא נכנס לפרטים. סה"כ פרטים צריכים לחוות. לשמוע בלבד, זה כמו להיות רעבים ולאכול את התפריט.
לפי ה"יומן" המקוצר" תבינו שהיינו הרבה בשרותים. איך יודעים? סיפרו את הארוחות. שיטת ה"קלט פלט" עובדת חזק!!
שרותים - זו חוויה בפני עצמה!!! 
זהו. מי שרוצה לדעת עוד, שישאל את מי שהיה או שימציא לעצמו תאוריה בעניין, ממילא הכל סובייקטיבי. 
מה שאני רוצה זה בעצם להודות לכל מי שעמד מאחורי המסע הזה. ראשית אורי גנני הבלתי נלאה וכאן עלי לאמר: 
"ניתן להבחין עד כמה קיר הוא לבן, רק כאשר יש עליו נקודה שחורה כלשהי" - והמבין יבין 
מנחם המדריך ששטף אותנו בסיפורים של פעם כשמדי פעם הוא גם מסביר על פטרה....
הנהג הירדני - גדול! ממש נהג שודים!
המדריך ראמז הירדני שבקלות היה יכול להיות איזה מתנדב באחד הקיבוצים.
אחמד (או מוחמד?) השוטר שמר עלינו כמו גדול. עובדה שום עדר פילים לא תקף אותנו!
עמותת ותיקי הגליל, אשר גם כשאר אינם שותפים ישירים, תמיד נמצאים מאחורי הקלעים עם המון תמיכה.
וכמובן המשתתפים עצמם, כאשר לי אישית לפחות, היה מאד נחמד בחברתכם, אפילו שאיני מכיר את כולם (התרוץ זה הגיל כמובן) 
זהו, מספיק! נגמר לי הדיו הדיגיטאלי
להתראות בטיול הבא 
דוד אלמן (כן זה עם המקלות כתחליף לסגריות)"