סיור ותיקים מעוררי השראה | גדות

סיור גמלאים מעוררי השראה בקבוץ גדות, המארח את קבוץ עמיעד

בוקר אביבי, עם שמש שקרנית קיבלה את פנינו.

הוותיקים של עמיעד נרגשים, הגיעו מוקדם ממה שקבענו, אני כמובן שהייתי שם, לפי דברי דורון, מנהל מופת:"כבר לא יכלו לחכות מרוב התרגשות". לבושים במיטב בגדיהם הם מקבלים אותי בברכת בוקר טוב עליזה, כולם עם מסכות על פניהם. 
קורונה , אוי קורונה, חלקם עם מקלות הליכה ולא מוותרים על אף הליכה.

אנחנו מתארחים במועדון של קבוץ גדות שם מחכה לנו עדנה גולן שמנהלת את מועדון מופת יחד עם שרה שנבצר ממנה להיות אך היתה שותפה מלאה לכל התהליך.  עם שולחנות ערוכים וכבוד כיד המלך.

הגמלאית הראשונה שפגשנו , שמעוררת השראה היא אראלה סט שמגדירה את עצמה כחולת טיולי עולם. עם סל פלסטיק של פעם היא באה כשבתוכו אוצרות שימחישו לנו השומעים מה בדיוק צריך לקחת ואיך להיערך לקראת טיול בחו"ל. ספר, מפות, דפי רישומים, מפת הארץ אליה היא נוסעת ועוד ועוד...
אז איך זה שאשה בגיל השלישי מטיילת לבדה בעולם?
אראלה מספרת: הכל התחיל במסר במשפחה שחשוב לטייל  וכי מס הערך המוסף של טיול הוא רב אפילו מקריאת ספר. תחילה נסעו הבנים היא אומרת ומדגישה,   ואז שיבה הופיעה בשערי, ולאחר מכן כשהציעו לה להצטרף והיא החליטה שהיא יכולה לבד שיבה הופיעה בשערם.
עם המלצות מנומקות, בקול בוטח וצלול אראלה מראה לנו את הספר : מקומות שחייבים להיות ...

היא מונה את הארצות אליהם היא נסעה, ולא לביקור קצר, כל ביקור הוא של חודשיים שלושה וכל לימוד והכנה לקראת הטיול גם הוא לוקח חודשיים שלושה  כי יש המון מה לראות,  אנשים, מקומות, שווקים, ארמונות ,מקומות נדירים ועוד.

היא מסכמת ואומרת שכדי לצאת לבד צריך:  סבלנות, תעוזה ,למידה ואלתורים כי לא תמיד הכל הולך לפי התוכנית.
*על השולחן באמצע המעגל מונח אלבום תמונות עב כרס מכל המסעות...

נפרדנו והמשכנו אל שוש גורלוביצקי שהכניסה אותנו אל ביתה העטור בתמונות, קיפולי נייר כסאות צבועים מעשי ידיה ועד הרבה עבודות יד ועם אנרגיה מרובה.
שוש היא גמלאית צעירה אך לנוכח עבודותיה הרבות נראה שהכל מתפרץ מתוכה ומקבל צורה וצבע.
ההתחלה הייתה צילום במצלמה רגילה, עד מהרה הפכה צילום בודד לקולאז' של תמונות, לזה נוספו ציורים  ותמונות שעשויות מגזירות של ז'ורנלים צבעוניים, שוש סוחפת את כולם בסיפוריה וכולם מתרגשים ורוצים לשמוע עוד ועוד...

המסע צריך להמשיך ואנחנו בדרכנו אל אירית שי שמחכה לנו על מרפסת ביתה, שבה היא מציגה תמונות ייחודיות משקיות הפלסטיק אותן רובנו זורקים ולה הם אוצר. אירית שהמודעות העולמית לשימור הסביבה השפיעה על אומנותה ועם הנטייה "לא לזרוק" משתמשת שימוש חוזר בשקיות פלסטיק מכל סוג צבע, עובי, צורה, מרקם וכו' עם תערוכה של תמונות אבסטרקטיות מיוחדות, צבעוניות. 
על שולחן רחב מונחים מגהץ ביתי, נייר אפייה וחתיכות של שקיות פלסטיק ואנחנו רואים בלייב איך מתבצעת העבודה.

" אני יוצרת מציאות חדשה, מפיחה חיים חדשים מחומר "מת", ובכך תורמת במעט ל"תקון עולמנו" הן להנאה בעיניים ולעונג לנשמה והן להעמקה במשמעויות הנגלות להן.
הטכניקה היא התכת השקיות תוך דו – שיח מתמשך ביני לחומר המשתנה לצורות צבעוניות מלאות הבעה הקשורות לטבע, לחיים שמסביב ולחיי שלי".

נפרדים גם מאירית ואנחנו בדרכנו חזרה למועדון שם מחכה לנו אלי סט, שמתחיל את סיפורו המאלף על העמותה "זמרשת", בה הוא משקיע את רוב שעות יומו. עמותת "זמרשת" היא חבורה של שוחרי זמר עברי מוקדם, ששמה לה למטרה להציל מהכחדה את השירים שנכתבו והושרו בעברית מראשית הציונות ועד לקום המדינה ולהנגישם לציבור.

אלי מספר על המקור של השירים, על ההתחקות אחרי מוצאם של השירים הרוסיים ומלווה את הספור בדוגמאות מעלפות של איך, וכיצד מתנהלים מאחורי הקלעים עד לתרגומם לעברית.

אלי משנת 2012 עורך את "השירים הרוסיים " ב"זמרשת" ואת ערוץ ה"יוטיוב "שיר רוסי + תרגום עברי" שהם פרי עטו. לאחרונה הוציא אלי חוברת שירים רוסיים המתורגמים לעברית בשם  "מגדות הדנייפר ועד לגדות הירדן".
התרגשתי לראות את וותיקים מזמזמים את השירים, מניעים את ראשם בקצב השיר ונזכרים בימים שהיו צעירים ושרו אותם.

ולסיום הפתעה !!!
יהודה יגר הסקרן הבלתי נלאה, הכותב חידות טוב יותר מחמיצר קיבל ממני אתגר.
להפתיע את הוותיקים של עמיעד בחידה הקשורה לקיבוצם. ההצלחה הייתה כבירה. על אף השעה המאוחרת והרעב לארוחת צהריים ישבו הוותיקים ופצחו את החידה מילה במילה ולא היו מאושרים כמותם. 

תודה גדולה לעדנה ושרה על אירוח מופלא ושיתוף הפעולה
להתראות  בסיור הבא...