מפגש אוויר ואווירה | 25.6.18

27/06/2018 12:39

ביום שני ה-25.6.18 התקיים מפגש "אויר ואווירה" האחרון בסדרת המפגשים בשנת תשע"ח.

והפעם – ארחנו את המשוררת טלי רהב, חברת קבוץ יפתח, אמנית ואשת חינוך, בת לניצולי שואה ואת איה סלע, מוזיקאית מוכשרת, אף היא בת קבוץ יפתח – טלי סיפרה על התהליך שעברה ב"לידת" ספר שיריה "ילד בלונדיני – ימינה" וקראה משיריה מרטיטי הלב.
איה, שותפתה ל"מופע", הלחינה שירים מהספר ושתיהן שרו בליווי גיטרה ונגעו עמוק בלבבות פנימה.

בחלקו השני של היום שמענו הרצאה מרתקת ומעודכנת על בעיית המים בגליל שלנו, מפי רפי נוי מנהל "אגודת המים בגליל".

לסיום המפגש מסרה מירי סיני, מנהלת תחום השואה ב"עמותת ותיקי-הגליל", סיכום שנת הפעילות בעמדה למיצוי זכויות המאוישת בהתנדבות ומסירות רבה על-ידי ראובן דרורי מקיבוץ דן ושולה לנגר מקיבוץ יראון.

ראובן שהה בחו"ל ונבצר ממנו להשתתף, אך ראוי לציין בזאת את הישגיו המרשימים בהשגת היעדים ואף למעלה מן המצופה.

תודתי לצוות העמותה שעזר לאורך השנה לקיים את המפגשים המשמעותיים הללו ולאחל לכולנו אתנחתא ומילוי המצברים.

מירי סיני, מנהלת תחום השואה ב"עמותת ותיקי-הגליל".

צילם: שלמה גולן, קיבוץ עמיעד


דברים שכתבה טלי רהב:
אתמול התארחתי במפגש של ותיקי הגליל ושורדי השואה בעמותת ותיקי הגליל, במסגרת מפגשים הנקראת 'אויר ואוירה'. מירי סיני, שמנהלת את תחום ה'שואה' בעמותה וכבר שנים מנהיגה את הפעילויות המבורכות לשורדי השואה, לאחר שקראה את הספר שלי, הזמינה אותי למפגש חגיגי של סיום השנה ואיה סלע, המוזיקאית שכבר הלחינה חלק מכובד משירי, התנדבה גם היא להגיע, וביחד הגשנו לקהל המופלא את המופע שנרקם ומתפתח
מהספר: "ילד בלונדיני - ימינה". 
הקהל ואנחנו התרגשנו יחד, הקהל חמל ואהב גם כשעמדתי ובכיתי כשהקראתי את אחד השירים, הקהל מחא כפיים איתנו כששרנו:
"מוכרחים להיות שמח
צריך לחגוג ולהשתולל
צריך להראות למנוולים 
שיש פה חיים!"
ועם הכאב, הייתה שמחה והתלהבות והתרגשות משותפת
הוכחנו ביחד לארורים ההם, שיש פה חיים!
בסיום המופע, לטובת הקהל המיוחד והאהוב של שורדי השואה, הקדשתי ואף שיניתי את שירי - "אני עוד אעוף". מרגישה שזכיתי בכל כך הרבה חסד אתמול. הבנתי שוב, עד כמה המופע והספר הם לא רק כלי של ביטוי, אלא גם כלי של שליחות. בסיום המופע, קנתה ממני ספר, אישה מהקהל (ניצולת שואה) ואמרה:"
"אני מבקשת להקדיש את הספר לבנות שלי! אולי ככה, הן יבינו מה עובר עלי...כי אני לא כל כך מצליחה..." מה יכולתי לבקש יותר?

אִישׁ לֹא יְקַצֵּץ בִּכְנָפַי 
בְּנוֹצוֹת הַדְּרוֹר הָאֲפֹרוֹת
יוֹם אֶחָד אֲנִי עוֹד אָעוּף
גַּם אִם תִּשְׂרֹף אוֹתִי הַשֶּׁמֶשׁ
וְהַיָּרֵחַ יַטְרִיף אֶת הַגּוּף
עוֹד תִּרְאוּ
אֲנִי אָעוּף! 
מֵעַל גִּדְרוֹת הַתַּיִל,
מֵעַל חוֹמוֹת הַחַשְׁמַל
גָּבוֹהַּ מֵעַל אֲרֻבּוֹת פְּתִיתֵי הֶעָשָׁן.

אֲגַדֵּל כַּנְפֵי פֶּרֶא וְאָעוּף
אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלֹּא יָכְלוּ
שֵׁשֶׁת מִילְיוֹנֵי הַצִּפּוֹרִים
שֶׁנִּרְצְחוּ בֵּין קְנֵי הַסּוֹף
כֵּן, אֲנִי עוֹד אָעוּף!

אַמְשִׁיךְ אֶת שֶׁעָשׂוּ הַשּׂוֹרְדִים
אָעוּף כְּנֶגֶד הַמַּכְחִישִׁים
אֲקַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים
אוֹלִיד גּוֹזְלִים וְעוֹד גּוֹזְלִים וְעוֹד גּוֹזְלִים!
אָקוּם מֵעָפָר
לְטוֹבַת הַמָּחָר!

נְגַדֵּל נוֹצוֹת שֶׁל שָׁלוֹם וְתִקְוָה
נַאֲמִין בָּאָדָם, בָּאַהֲבָה

עוֹד תִּרְאוּ
גַּם אֲנִי, גַּם אַתֶּם, עוֹד הַיּוֹם, עוֹד מָחָר
עוֹד נָעוּף!

המון תודה למירי ולשלמה גולן מקיבוץ עמיעד על התמונות הנפלאות, וכמובן לקהל ותיקי הגליל.